תה ג'ינג'ר / זנגוויל
|
אחד הצמחים המהוללים ביותר מבחינת סגולות בריאותיות הוא שורש הג'ינג'ר, או זנגביל בעברית (ובלועזית: Zingiber officinale). ההיסטוריה של הג'ינג'רמקורו של הג'ינג'ר הוא בדרום מזרח אסיה. למעלה מאלפיים שנה מוכר השורש כתבלין וכצמח מרפא יעיל, בארצות המזרח וגם ארצות ערב. הסגולות הרפואיות של הג'ינג'רגם היום ג'ינג'ר נחשב ליעיל בהרגעת מערכת העיכול כגון במקרים של מחלת נסיעות ומחלת ים, מפחית בחילות והקאות, נוגד דלקות כגון דלקות מפרקים, המנגנונים האפשריים שנמצאו כעשויים להסביר את השפעתו של הג'ינג'ר על הגוף ומערכותיו טמונים בחומרים שהג'ינג'ר מכיל. |
 |
בנוסף, הג'ינג'ר מכיל גם פרוטאזות – אנזימים שמפרקים חלבונים, להם מייחסים את פעילותו האנטי-דלקתית.
לאחרונה נמצא כי הג'ינג'ר מכיל נוגדי חמצון, שידועים ביכולתם להגן על הגוף מפני מחלות.
בנוסף, הוא מקור למגנזיום ולויטמינים ומינרלים נוספים.
כיצד משתמשים בג'ינג'ר?
על מנת לנצל את יכולותיו הרפואיות של הג'ינג'ר עד תומן, הדרך המומלצת ביותר לצרוך אותו היא בחליטה (ניתן גם לצרוך בתה ירוק).
בין אם חם או קר, הוא שומר על המרכיבים הפעילים של השורש. חליטות המכילות ג'ינג'ר או תה ג'ינג'ר ניתן למצוא בקלות בסופרמרקט, בחנויות טבע או בשוק.
לחלופין, ניתן להוסיף ג'ינג'ר טרי למים חמים, לחליטות או לתה מסוגים שונים.
דרך נוספת לצרוך את הג'ינגר היא בהוספה לתבשילים: כתבלין, כג'ינג'ר כבוש או פשוט לחתוך פרוסות ממנו, או לגרד אותו, לתוך התבשיל.
הג'ינג'ר המומלץ לקניה ולשימוש בבישול ובהכנת משקאות הוא הג'ינג'ר הטרי ולא המיובש. כך גם טעמו חזק יותר וגם השפעתו הבריאותית חזקה יותר.
כאשר קונים ג'ינג'ר טרי, יש לשים לב לכך שהקליפה שלו הדוקה ומתוחה ושהוא נוקשה למגע. בג'ינג'ר צעיר וטרי אין צורך לקלף את הקליפה וניתן לגרד אותו כמו שהוא.
ג'ינג'ר טרי לא מקולף, ניתן לאחסן במקרר עד שלושה שבועות ורצוי לעטוף אותו בנייר מגבת לשמירה על הלחות. ניתן לאחסן אותו במקפיא שלם או חתוך לחתיכות עד חצי שנה.
אבקת ג'ינג'ר רצוי לאחסן בקופסת זכוכית אטומה במקום יבש, חשוך וקריר.
טיפ חשוב: על פי הרפואה הסינית אחת הדרכים היעילות ביותר להילחם בצינון ובהתקררות היא שתייה של תה ג'ינג'ר עם לימון ודבש.
